היום נספר לכם על מחלוקת בעניין סיווגו של אופנוע מדגם קוואסאקי נינג׳ה ex 400 שייבאה חברת מטרו מוטור לישראל, ועל פסק דינו של בית המשפט בעניין זה. אמנם מדובר בפסק דין של ערכאה נמוכה - בית משפט שלום, אולם קיימות בו מספר קביעות שיש להם חשיבות רחבה יותר מהמחלוקת שבתיק עצמו.
על מה ניטשה המחלוקת? מטרו טענה שסיווג האופנוע הוא בפרט מכס 87.11-3060 לתעריף המכס, המתייחס להספק מנוע שבין 25 קילו וואט ל-35 קילו וואט, ומסי היבוא החלים הם בשיעור של 7% מכס, - 50% מס קנייה. המכס טען, מנגד, כי יש לסווג האופנוע בפרט מכס 87.11-3070 לתעריף המכס, הכולל אופנוע בהספק מנוע העולה על 35 קילו וואט, ומסי היבוא החלים הם 7% מכס, 60% מס קנייה.
המחלוקת הייתה, אפוא, על הפרש של 10 אחוזים של מס קנייה, הקשורים קשר הדוק להספק המנוע. אם הספק המנוע הוא עד 35 קילוואט = היבואן צודק, ואם הספק המנוע הוא מעל 35 קילווואט - המכס צודק.
בוודאי תרצו לדעת כיצד מוגדר הספק: הנה הגדרה מצו תעריף המכס: ״הספק״ - ההספק המרבי בלא הגבלה שניתן להפיק ממנוע כלי הרכב כפי שתכנן היצרן את הדגם.
אם כך, ישאל השואל - האם לא ניתן לקבוע מהו הספק המנוע?
מטרו הסבירה שבשל תקינה שונה בארצות שונות, היצרן מייצר לאופנוע המדובר בשני דגמים שונים של מנועים, שתוכננו באופן שונה על ידי היצרן. מנוע אחד מיועד לשוק האירופי כולל ישראל, בהספק 33.4 קילו וואט. מנוע שני - הספק של 36 קילו וואט - המיועד לשוק האסייתי. מטרו טענה כי האופנוע שיובא לישראל הוא זה שהספקו קטן יותר.
ומה טען המכס? המכס הסכים שאמנם האופנוע משווק ברחבי העולם בשתי גרסאות של הספק מרבי, אלא שהמכס טען שאין הבדלים בין המנועים בשני הדגמים, מלבד שיעור ההספק, ומדובר באותו מנוע, אחד עם הגבלת הספק של 33.4 קילווואט והשני עם הגבלת הספק של 36 קילו וואט.
לפיכך בית המשפט היה צריך לקבוע מהו ההספק המרבי בלא הגבלה שניתן להפיק ממנוע כלי הרב כפי שתכנן היצרן את הדגם.
בית המשפט קבע כי הספק המנוע הוא 33.4 קילוואט.
כיצד הגיע בית המשפט למסקנה הזאת? בית המשפט קיבל את עדותו של סגן מנהל בכיר במחלקת שירות טכני בחברת קוואסאקי מוטורס אירופה, וציין כי ״מדובר בדגמים שונים של מנועים אשר תוכננו אחרת ע״י היצרן, כל אחד לפי הספקו שנקבע ע״י היצרן ותוכנן כך מראש. לא מדובר בעניין טכני פעוט אשר משנה את ההספק, ואף בהגבלה של יחידת הבקרה... אלא במכלול שלם של חלקים שונים במנוע שמביאים להספק שונה, שתוכנן כך מלכתחילה.... דגם האופנוע שמשווק לשוק האירופאי ולישראל תוכנן ויוצר כך שהספק המנוע הוגבל ל-33.4 קילו וואט, באמצעות יחידת הבקרה, ויתר חלקי האופנוע, שהינם חלק מדגם האופנוע״.
כלומר – מדובר במנוע שתוכנן מראש להספק מסוים, ולא בהגבלה שהולבשה על מנוע קיים כדי להביא להספק נמוך יותר.
חשוב לעמוד על הקביעה הזאת של בית המשפט, שכן בדרכו למסקנה זאת דחה בית המשפט את חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט שקבע אחרת, ושקיבל את עמדת המכס. לא בכל יום דוחה בית המשפט את עמדת המומחה מטעם בית המשפט ומעדיף על פניה את עמדת אחד הצדדים.
בית המשפט ציין גם את תכלית החקיקה ומטרתה. בית המשפט קבע כי ״שיעור מס מופחת הנגזר מהספק מנוע נמוך יותר... מעודד בין היתר תכליות חשובות, כגון היבטי בטיחות - הפחתת סיכון הנסיעה ברכב דו גלגלי וכן היבט של זיהום סביבתי - הפחתת זיהום האוויר. מחוקק המשנה ביקש לעודד עמידה של יצרנים בהספק מסוים של כלי רכב דו גלגליים, על מנת לזכות בשיעור מס נמוך יותר. כתוצאה מכך, יופחת המחיר ללקוח הקצה, וזאת נוכח המגבלות שתכנן היצרן בכלי הרכב ו/או במנוע״.
בית המשפט דחה עדויות נוספות שהביא המכס לתמיכה בעמדתו, וקבע כי משקלן הראייתי אינו גבוה. בעיקר הדגיש בית המשפט כי עדי המכס לא בחנו את האופנוע, והם אינם מומחים לאופנועים ואינם מהנדסי מכונות.
לא פחות מעניין הוא המסמך של משרד התחבורה שהציגה מטרו, שקבע כי ״הספק האופנוע, לצורך המיסוי, יהיה בהתאם לתעודת ה-COC של הפריט עצמו. התעודה מכילה ערך הספק אחד בלבד שהוא ההספק המקסימלי של האופנוע ואינו ניתן לשינוי״. מכתב זה, כמובן תמך בעמדת מטרו, ובית המשפט תמה כיצד משרד התחבורה קובע עמדה אחרת מעמדת אגף המכס. בית המשפט ציין כי ״סתירה מעין זו עלולה לבלבל את האזרח, לגרום לתקלות וליצור ספק, אשר בנסיבות מסוימות יכול ויפעל לטובת האזרח״.
מעבר להכרעה במחלוקת עצמה ראוי לשים לב לנקודות הבאות מפסק הדין:
ראשית, אם רשויות המדינה מדברות בשני קולות סותרים – הבלבול וספק יכול לפעול לטובת האזרח בנסיבות מסוימות.
שנית, אם לא מוצדק למסות את המוצר - בית המשפט יעדיף את הפרשנות שתתמוך באי מיסוי המוצר.
שלישית, לעדות של עדים שלא בדקו את המוצר עצמו ושאינם בקיאים בתחום הספציפי שבו הם מעידים, גם אם יהיו אלו עדים מטעם המדינה, לא יינתן משקל ראייתי משמעותי.
ת״א 57355-12-18 מטרו מוטור שווק [1981] בע״מ נ׳ מדינת ישראל, בית משפט השלום בהרצליה, כבוד השופט יעקב שקד, פסק דין מיום 20.1.21. למטרו – עורך דין קרונפלד. למכס – עורך דין פיירשטיין.
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו״ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים. בדוא״ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
